אחת הבחירות החשובות ביותר ביצירת עבודות גרפיות הינה מערכת הצבע בה משתמשים. סוג המערכת נקבע בהתאם לסוג העבודה, פרויקטים שנועדו להדפסה יצריכו שימוש במודול צבעים שונה מאשר פרויקטים שנועדו לפורמט דיגיטלי.
מודל הצבעים CMYK, למשל, משמש בראש ובראשונה לדפוס שכן הוא מייצר צבעים באותה הדרך בה המדפסת מייצרת, באמצעות ספיגה של גלי אור. האור הלבן מכיל בתוכו את כל גלי האור יחדיו, כאשר האור פוגע בחומר מסוים חלק מהגלים נספגים. גלי האור שאינם נספגים ומוחזרים נתפסים בעינינו כצבע. אם כך, מודל CMYK מתבסס על החסרה של גלי אור ליצירת צבע, על כן הוא נקרא מודל סובסטרקטיבי.
אדום, ירוק וכחול הם צבעי היסוד המרכיבים את האור הלבן. כאשר מחסירים מהלבן את האדום (הגל האדום נספג) נשארים עם ירוק וכחול היוצרים יחד סיאן (תכלת) C. אם מחסירים ירוק נשארים עם אדום וכחול היוצרים מג’נטה M. החסרה של כחול תוביל לירוק ואדום היוצרים יחד צהוב Y. אם מערבבים צהוב ומג’נטה יחד, עפ”י מודל CMYK, מתקבל צבע אדום שכן צהוב מתקבל מבליעת הצבע הכחול ומג’נטה מתקבל מבליעת הירוק, כך שאדום הוא מה שנותר. באותו האופן ניתן לקבל ירוק מצירוף של צהוב וסיאן וכחול מערבוב של מג’נטה וסיאן. בערבוב של כל בצבעים יחד מתקבל צבע שחור שכן כל גלי האור נספגים, לא נותרים גלי אור שיוחזרו אל העין. במציאות אם מערבבים את כל הצבעים יחד לא מתקבל שחור אלא יותר חום. לכן, על מנת שניתן יהיה בהדפסה לקבל שחור, נוסף השחור K אל צבעי הבסיס של סיאן, מג’נטה וצהוב. האות K מגיעה מהמילה KEY. בתהליך ההדפסה מסדרים את פלטות הסיאן, מג’נטה וצהוב עפ”י הפלטה השחורה שהיא המפתח ובאנגלית KEY.
מודל RGB, לעומת CMYK, מתבסס על הוספה- מודל אדטיבי. אור לבן מכיל את כל גלי האור כך, ככל שמוסיפים יותר גלי אור מקבלים יותר צבעים ולבסוף לבן. מודל RGB בונה צבעים בדיוק באופן הזה ומתבסס על שלושה צבעי יסוד ליצירת כל שאר הצבעים, אדום R, ירוק G וכחול B. צירוף של ירוק וכחול יוצר סיאן, אדום וכחול מג’נטה, ירוק ואדום- צהוב. המודל מאפשר יצירה של 255 גוונים בתוספת שחור, 256 גוונים בסה”כ, הרבה פחות ממודל CMYK. כיוון שמודל RGB מבוסס על אור הוא אידאלי לעבודות דיגיטליות שאינן מודפסות אך גם לצילום. יחד עם זאת, יש לזכור כי אופן תצוגת הצבעים במודל RGB עלול להשתנות בהתאם למסך שכן לכל מכשיר הגדרות שונות.
